מענק מדינה באזור עדיפות לאומית

החל משנת 2012 נכלל קיבוץ תל יוסף באזור עדיפות לאומית א'.

במסגרת זו מעניקה המדינה סיוע לכל משפחה בהוצאות הפיתוח בסכום של 90,000 – 150,000 ש"ח. גובה הסכום נגזר מהשיפוע בו נבנה הבית (ככל שהשיפוע תלול יותר, כך גדלות הוצאות הפיתוח וגדל המענק הממשלתי).

פרטים נוספים על מענקים אלו ניתן לקרוא בקישורים שבתחתית מאמר זה.

למיטב ידיעתי כדי לקבל את המענק יש להסתייע בתיווך המועצה האזורית מול משרד השיכון אשר מעניק את המענק בפועל. באסיפת הבחירות של דני עטר בתל יוסף הוא ציין שתל יוסף הינה היישוב היחיד במועצה אשר בחר לפעול מול המדינה באופן עצמאי ולא דרך המועצה האזורית.

א. מהם הנימוקים לעבודה ישירה מול המדינה ולא מול המול המועצה האזורית אשר מייצגת את שאר היישובים מול המדינה ? 

ב. כיצד מתכוונת תל יוסף לפעול על מנת לממש את זכותנו למענק המדינה ?

חשוב לזכור בהקשר זה שתל יוסף נכללה באיזור עדיפות לאומית א' בשנת 2012. בכל דיון תקציבי יכולים לשנות את רשימת היישובים בעלי עדיפות או לשנות את סכומי ההטבות הניתנות לבונים באזורי עדיפות. כלומר מרכיב הזמן למימוש ההטבה זו אשר סכומה הינו סכום נכבד הוא קצר וקריטי.

קישור להסבר על המענק באתר משרד השיכון

הגנה על בתי הגבעה מפני שריפות

שכונת הגבעה מיועדת להבנות בתוך שדה של קוצים (על דאגה, תוך חודש הקוצים יהפכו לאחו מוריק ופורח וחוזר חלילה). מידי פעם פורצת בגבעה שריפת קוצים אשר מקפיצה  את תושבי האיגלו להגנה על החורשה (אשר תיעקר לצורך הבניה). עד עתה הנזק של אי הגעה בזמן היה עץ תאנה או אורן מידי פעם. על הבתים עצמם הגנה היטב דרך העפר. עתה מיועדים להבנות בתינו בתוך שטח הקוצים.

לדעתי תל יוסף צריכה בעזרת המועצה האזורית לספק תשובה לגבי אופן ההגנה על הבתים מפני שריפות עתידיות.

רכב בתכנון קהילתי

קראתי כלכליסט ונתקלתי בכתבה על חברה שמייצרת רכבים אשר תוכננו על ידי הקהילה, דרך האינטרנט, ולא על ידי מהנדסים מקצועיים. ממליץ בחום לקרוא כתבה זו כאן: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612747,00.html

בחזרה אל תל יוסף. איני יודע כמה ישיבות ביצעה ועדת התכנון אשר אמורה לקבוע את תכנית הפיתוח של השכונה החדשה וכן (כך על פי השמועה) גם מגבלות שונות על הבניה ונושאים "חשובים" נוספים כגון האם יהיה פח אשפה לייד כל בית או לא.

לאחר שקוראים את הכתבה שלמעלה ולאחר שנים של חיים בקיבוץ ומחוץ לקיבוץ, הרעיון של ועדה מתכננת נשמע פתאום כל כך מיושן. ועדה בה אין נציגות לדיירים המיועדים, תקבע האם יהיה פח אשפה ליד כל בית וכמה מדרגות יהיו מהמדרכה עד דלת הכניסה.

ישנם מספר דברים אותם אני חושב כדאי לומר לועדת התכנון:

א. אם אנו משלמים על התשתיות. מן הראוי שאנו נשתתף בהחלטה על אופן ביצוע הפיתוח. ישנן מספר דרכים להתמודדות עם השיפוע של הגבעה. כל הקיבוץ בנוי על אותה גבעה וטיול קצר יוכל לחשוף מגוון דרכים להתמודדות עם השיפוע. אין כל סיבה לא לתת לכל משפחה את החופש להתמודד עם השיפוע באופן המתאים לה.

ב. החיים חזקים מכל החלטה. אפשר להחליט שלא יהיו פחי אשפה לייד הבתים. מה שנקבל זה פחי אשפה לייד הבתים אך בחוסר סדר. בדיוק כמו שהמכוניות חונות בשכונת האיגלו בחוסר סדר על השביל כיוון שלא הכינו מגרשי חניה בקרבת הבתים.

ג. שמעתי מאחד מחברי הועדה שיש צורך בהגבלות על אופן ביצוע הבניה בגלל ש"לא רוצים שנהיה כמו בית השיטה". ואני חושב שאנו צריכים ללמוד מבית השיטה אשר ביצעו כבר מספר סבבי אכלוס מוצלחים. מוזר בעיני שבקיבוץ אשר בו יש בית קש, בית עץ, איגלו ובית של שתי קומות, תחליט ועדה איזו בניה הינה "ברוח הקיבוץ".

במאמר הבא אציע לחברי ועדת התכנון נושאים לדיון. למשל איך לדאוג שבתי השכונה על הגבעה לא יעלו באש (פשוטו כמשמעו), בפעם הבאה שתהיה שריפה בגבעה (פחות או יותר כל קיץ).