חיבור בתי השכונה החדשה לחשמל

באופן היסטורי, בתי הקיבוצים אינם מחוברים ישירות לחברת החשמל אלא הקיבוץ מהווה לקוח אחד של חברת חשמל אשר בכוחותיו הוא מחלק את החשמל לבתי החברים.

פעילות זו הייתה חוקית (אם כי ספק יעילה) כל עוד הקיבוץ היה שיתופי. במצב זה ראו הרשויות בקיבוץ כבעל בית המחלק חשמל באופן חופשי בין חדריו. מרגע שהקיבוץ הופרט ובפועל הוא מוכר את החשמל לחברים, הפכה פעילות זו לבלתי חוקית כיוון שמכירת חשמל מחויבת ברישיון ולקיבוץ אין רישיון כזה. בפועל לא בוצעו עדיין פעולות אכיפה מול אף קיבוץ בנושא זה. בעתיד יצטרך כל קיבוץ להחליט האם הוא מוציא רישיון של מוכר חשמל ופועל כמעין חברת חשמל מקומית או שהוא מפסיק לחלק חשמל ומסכים לחבר את כל בתי החברים ישירות לחברת חשמל. כל אחת מהאפשרויות עלולה לעלות לקיבוץ כסף רב במידה וחברת חשמל תחליט שרשת החשמל הקיימת בקיבוץ אינה עומדת בתקני הבטיחות של החברה והקיבוץ יצטרך על חשבונו לבצע שדרוג לרשת.

עתה, כאשר תל יוסף עומדת לפני פרויקט בניה גדול של שכונה חדשה בת כ- 60 יחידות דיור, על פי התוכניות, כדאי לדעתי לעצור לרגע ולחשוב על האפשרות לחבר את הבתים החדשים ישירות לחברת חשמל. 

מהלך של חיבור ישירות לחברת חשמל ייטיב גם עם דיירי השכונה החדשה וגם עם הקיבוץ.

היתרונות לקיבוץ: פחות הוצאות תחזוקה על ידי כוח מקומי ועלויות נמוכות יותר במידה ובעתיד יידרש הקיבוץ להסדיר את יחסיו עם חברת חשמל כמתואר לעיל.

היתרון לחברים: חיבור ישיר לחברת חשמל יאפשר לחברים לשים על גגות בתיהם פאנלים סולאריים לייצור חשמל. בכך יוכלו החברים גם להרוויח סכום צנוע וגם לתרום לאיכות האוויר במדינה.

לקריאה נוספת:

לקריאת מאמר בעיתון "קיבוץ" על הנושא – הקליקו כאן

לקריאת מאמר באתר משרד רואי החשבון זיו האפט – הקליקו כאן

רכב בתכנון קהילתי

קראתי כלכליסט ונתקלתי בכתבה על חברה שמייצרת רכבים אשר תוכננו על ידי הקהילה, דרך האינטרנט, ולא על ידי מהנדסים מקצועיים. ממליץ בחום לקרוא כתבה זו כאן: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3612747,00.html

בחזרה אל תל יוסף. איני יודע כמה ישיבות ביצעה ועדת התכנון אשר אמורה לקבוע את תכנית הפיתוח של השכונה החדשה וכן (כך על פי השמועה) גם מגבלות שונות על הבניה ונושאים "חשובים" נוספים כגון האם יהיה פח אשפה לייד כל בית או לא.

לאחר שקוראים את הכתבה שלמעלה ולאחר שנים של חיים בקיבוץ ומחוץ לקיבוץ, הרעיון של ועדה מתכננת נשמע פתאום כל כך מיושן. ועדה בה אין נציגות לדיירים המיועדים, תקבע האם יהיה פח אשפה ליד כל בית וכמה מדרגות יהיו מהמדרכה עד דלת הכניסה.

ישנם מספר דברים אותם אני חושב כדאי לומר לועדת התכנון:

א. אם אנו משלמים על התשתיות. מן הראוי שאנו נשתתף בהחלטה על אופן ביצוע הפיתוח. ישנן מספר דרכים להתמודדות עם השיפוע של הגבעה. כל הקיבוץ בנוי על אותה גבעה וטיול קצר יוכל לחשוף מגוון דרכים להתמודדות עם השיפוע. אין כל סיבה לא לתת לכל משפחה את החופש להתמודד עם השיפוע באופן המתאים לה.

ב. החיים חזקים מכל החלטה. אפשר להחליט שלא יהיו פחי אשפה לייד הבתים. מה שנקבל זה פחי אשפה לייד הבתים אך בחוסר סדר. בדיוק כמו שהמכוניות חונות בשכונת האיגלו בחוסר סדר על השביל כיוון שלא הכינו מגרשי חניה בקרבת הבתים.

ג. שמעתי מאחד מחברי הועדה שיש צורך בהגבלות על אופן ביצוע הבניה בגלל ש"לא רוצים שנהיה כמו בית השיטה". ואני חושב שאנו צריכים ללמוד מבית השיטה אשר ביצעו כבר מספר סבבי אכלוס מוצלחים. מוזר בעיני שבקיבוץ אשר בו יש בית קש, בית עץ, איגלו ובית של שתי קומות, תחליט ועדה איזו בניה הינה "ברוח הקיבוץ".

במאמר הבא אציע לחברי ועדת התכנון נושאים לדיון. למשל איך לדאוג שבתי השכונה על הגבעה לא יעלו באש (פשוטו כמשמעו), בפעם הבאה שתהיה שריפה בגבעה (פחות או יותר כל קיץ).